במהלך תקופת הקורונה הושקעו משאבים רבים ותקציבים משמעותיים בפעילויות שוטפות שמטרתן לשמור על בריאות התושב, באמצעות סלי מזון, פעילות שוטפת מול האוכלוסייה המבוגרת, הקמת מערך סיוע של עובדי עירייה בנושאים שונים שהיו נדרשים בתקופת הסגרים, פעילות ענפה בתוך בתי הספר שמנעה הדבקות, ועוד. פתח תקווה היתה מבין הערים הבודדות שבהן הוקמו שני מתחמי דרייב־אין, וזאת נוסף על היקף חסר תקדים של מתחמי בדיקות וחיסונים שנפתחו בעיר, חלקם במתחמים עירוניים שהרשות גייסה לטובת הנושא. פעילות הרשות והקצאת המשאבים הוכיחו את עצמן בהיקף תחלואה נמוך יחסית לשאר הערים הגדולות בישראל. מחקר שנערך על ידי האוניברסיטאות חיפה והעברית בקרב תושבי שמונה הערים הגדולות בישראל, בדק את מידת שביעות הרצון של התושבים מתפקודן של הרשויות המקומיות בתקופת מגיפת הקורונה, ובמסגרתו נמצא כי עיריית פתח תקווה זכתה להערכה הגבוהה ביותר.